הרומן האיקוני של ה.ג'. ולס, שפורסם ב־1914 וניבא את פיתוח פצצת האטום, הסתבר מאז כנבואי להפליא ואקטואלי במיוחד בימינו. ליאו סילארד (פיזיקאי יהודי־הונגרי) מייחס לספר זה את ההשראה שהובילה אותו לגילוי תגובת השרשרת הגרעינית ב־1933. באופן מפליא זוהי גם השנה בה הולסטיין, הפיזיקאי הבדיוני שבסיפור, מצליח לשחרר את האנרגיה האצורה באטום.
השלכותיה של אנרגיה זו משנות סדרי עולם ומובילות למלחמה כלל עולמית שזורעת הרס וחורבן. תוצאותיה האיומות מובילות לכינון סדר עולמי חדש ולשלטון גלובלי שמטרתו לשים קץ לכל המלחמות. בראשו עומדת ממשלה עולמית המתכנסת מדי שנה בכפר נופש בשווייץ, ופועלת באמצעות ועדות מומחים ליישום מדיניותה בכל התחומים: חלוקת אוכלוסין מחדש, שפה עולמית אחידה, עקרונות חינוך כלל עולמיים, נהלי בחירות (הצבעה בדואר), סדרי חקיקה, האחדת לוחות שנה, האחדת חגים, ועוד.
האם ספרות יכולה לנבא את המציאות, או אפילו להוות השראה ליצירתה כמו שקרה לליאו סילארד. האם גם החזון החברתי-כלכלי-פוליטי של ולס יגיע לידי מימוש – והאם תהיה זו אוטופיה או שמא דיסטופיה.
הסיפור נמסר בשילוב מבריק ומתעתע בין החזון השאפתני המוצג בו –שבו נראה כי הסופר מצדד – לבין דקירות הלגלוג שהוא מפנה לחלק מן הדמויות והנהלים של המשטר החדש.
זהו בלי ספק אחד משיאי יצירתו של ה. ג'. ולס.
ת. הוצאה: 02/2023